השבוע החל בקרטוע קל :-/ יותר מדיי פחמימות ומעט מדיי חלבון (ראו נא) ואימון לא מְסַפֵּק, כיאה לאימון ריקון (15*3 כל הגוף לשני סבבים), אך השתפר בהמשך...
שלפתי את מצלמתי, ואביזרים (כובעים) שונים :P והחלתי בתיעוד עצמי, תרם הספיקותי להעלותם לנט, אך בתקווה בימים הקרובים אארוז אומץ, לחשיפת חלקים הבתוליים, מאור שמש, של גופי :)
בעניין הכותר
עד לא מזמן החשבתי את עצמי בחדר הכושר כסדיסטית למתאמנים, ומאזוכיסטית כלפי עצמי.
לאחר שנים מספר (10), בהם אימנתי אנשים ודחפתי אותם מעבר לכוח הסבל העצמי (העצלנות), בעודי עושה את תפקידי (כסדיסטית) תמיד הרגשתי כי אני קשוחה יותר באימונים כלפי עצמי (כלומר מזוכיסטית)...אך במחשבה שניה... אני לא בטוחה בהגדרה זו... מזוכיזם עצמי<>מזוכיזם ע"י ישות חיצונית....אקיצר, יש מצב שאני רק סדיסטית :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה