הדרת נשים מחדר הכושר בטכניון - הרשו לי להלין!

נקלעתי לסערה ונאלצתי לעמוד על שלי. (Klik 4 EnglishVersion)

לאחרונה בשל המצב האישי הלא פשוט, מצליחה אני להגיע להתאמן אחת לשבוע, שמבחינתי זה אסון, נעזוב בצד את ההתדרדרות בהישגים, האסון הוא מנטאלי!
היות ולאחר יותר מעשור של אימונים על בסיס יום יומי (כלומר חיים עם ההתמכרות המזוכיסטית והמתגמלת הזו), זה כמו לנסות לעבור גמילה בתנאים הכי לא מתאימים.


חזרה לעניין, יום שני בערב ב 22:30 אני מגיע לקבל את מנת האימונים שלי לשבוע, מתחילה עם החימום לקראת הכניסה לסקווט, בשעה 23:00 מגיע כריזה: "על הנשים לעזוב את חדר הכושר" , השתדלתי לא לשמוע את המדריך, אך הילד קם והחל להטריד את המין היפה והחזק שעליו לעזוב את החד"כ ברגעים אלו ממש. 


החלטה לא פשוטה נפלה בחלקי, אחרי יום/שבוע/חודש קשה במיוחד, יחד עם העובדה שעבדתי במקום הזה 4 שנים לפרנסתי בתואר הראשון.


אז באותם הרגעים, הסתכלנו הבנות אחת על השניה, ובאותו הרגע זרות מוחלטות הפכו שותפות למאבק : "אם את נשארת אז גם אני", וכמובן הגברים, האבירים (ובעיקר האביר שלי, יקיר ליבי) נגשו אלינו והביאו דיברי תמיכה.


וכך, בין הסטים של הסקווט והדדליפט, החלו הוויכוחים להתלקח: 

בסופו של האימון הגיעה האבטחה של הטכניון, כדי לאיים על הבנות לצאת מהחד"כ.
מה שהוסיף לשיגעון של אותו הערב.
להוציא אותנו בכח מחדר כושר ? ע"י גברים מאבטחי המוסד האקדמי בו אני חוקרת, מוסד זוכה פרסי נובל, מקדם מחקר ע"י נשים, להוציא אותי, ועוד בשביל שני חבר'ה, שחלשים ממני!


הייתי המומה, וכמובן מוכנה לדבר על כך בכלי התקשורת, שמיהרו להתנפל על הסיפור כחיות מורעבות על פגר.


אז דיברתי תראו בעצמכם: 

מהטכניון נמסר, כי בשל פניה של הציבור הדתי, הוחלט להתחיל בשעות  הפרדה,אך רק במידה ויהיו לפחות 30 נרשמים, ובשעות בהן אין נשים בחדר הכושר.


בפועל היו לפחות 10 נשים באותו הזמן, והחליטו להתחיל עם 21 רשומים בלבד כאשר רק שניים באו בפועל.


סופו של הסיפור הוא שיומיים לאחר התקרית בוטלו שעות ההפרדה (ביטול הדרת נשים מחדר הכושר בטכניון)

בגדול, אני לא אוהבת/מתעניינת/מעורה במצב הפוליטי בנושא, אך כאשר הפוליטיקה נופלה לי על הראש, נאלצתי לבחור צד.